פסק-דין בתיק ע"א 2718/07

1.         בפני ערעור אשר הוגש על ידי עודד דסאו (להלן: " המערער") כנגד בייז השקעות בע"מ, ומורי גולדמן (להלן: " המשיבים") על החלטותיו של רשם בית המשפט המחוזי (כב' הרשם א. אורנשטיין) מיום 7.5.07 וכן מיום 13.5.07.

            העובדות הצריכות לעניין

2.         בתאריך 6.7.06 הגישו המשיבים תובענה כספית על סך 28,019,200 ש"ח כנגד המבקש, וביום 24.7.06 הגישו בקשה למינוי כונס נכסים זמני על מניותיו של המבקש בחברת גולן מלאכת מחשבת (1977) בע"מ וזאת "על פי תקנות סדר הדין" וכן עתרו "להורות על אכיפת השיעבוד הנקוב בהסכם...". קרי, מינויו של כונס הנכסים התבקש לצורך אכיפת השיעבוד הרשום על מניות בבעלות המבקש.

            בתאריך 27.7.07 ניתן בבית המשפט המחוזי (כב' השופטת מ. רובינשטיין) צו מינוי כונס נכסים זמני, ובמסגרת צו זה הוקנו לכונס הסמכויות לפעול "לאכיפת זכויותיהם של המבקשים (המשיבים אשר בפני - ד.ג.) במניות..." וכן לפעול ל" מימוש זכויות הנלוות למניות...". משסברו המשיבים "כי טוב", הגישו ביום 22.8.06 בקשה נוספת ובגידרה עתרו להרחבת צו הכינוס הנכסים, וביום 24.6.06 נעתר בית המשפט למבוקש.

            בתאריך 30.8.07 הגיש המבקש "בקשה בהולה" לביטול החלטותיה של כב' השופטת רובינשטיין,  ולביטול מינוי כונס הנכסים. בקשה זו נדונה בפני כב' הרשם ד. גלדשטיין, ולאחר דיון אשר במסגרתו נחקרו המצהירים, דחה את הבקשה לביטול מינוי כונס הנכסים (החלטה מיום 11.1.07).

המבקש הגיש בר"ע על החלטתו זו של כב' הרשם גלדשטיין, ובדיון אשר התקיים בפני כב' השופטת ה. גרסטל הגיעו הצדדים להסדר דיוני על פיו תימחק הבר"ע, ותוגש "בקשה חדשה לביטול מינוי כונס הנכסים". מניסוח הסכמת הצדדים הנני למדה כי הצדדים הגיעו להסדר זה משום שבמהלך הדיון בבר"ע העלה המבקש "טענה שלא הועלתה בערעור אך בהחלט טעונה התייחסות...". על פי הבנתי, סוכם בין הצדדים כי הבקשה "החדשה לביטול מינוי כונס הנכסים" תוגש בהתייחס לטענה חדשה זו בלבד.

בעקבות פסק דינה של כב' השופטת גרסטל הגיש המבקש מספר בקשות, כאשר הבקשה הרלבנטית לענין אשר בפני הינה הבקשה מיום 26.4.07 אשר כותרתה " בקשה לביטול צווים למימוש מניות ולמינוי כונס נכסים", במסגרתה העלה המבקש שלל טענות, וזאת בניגוד למסגרת שהותוותה בפסק דינה של כב' השופטת גרסטל, על פיה רשאי המבקש להעלות טענה אחת "חדשה" שלא הועלתה במסגרת הדיון שהתנהל בפני כב' הרשם ד. גלדשטיין.

בקשות אלו נדונו על ידי כב' הרשם א. אורנשטיין אשר דחה על הסף את הטענות הנוספות שהועלו בנוסף לטענה "החדשה" בקובעו כי " המבקש מוגבל לאותה טענה אשר ציין בדיון בערעור, ושבית המשפט השתכנע שיש מקום לאפשר לו להעלותה בבקשה לביטול הצווים" (עמ' 3 להחלטה מיום 7.5.07) ואף הוסיף כי "בית המשפט לא הרחיב את היריעה ולא איפשר למבקש להעלות טענות נוספות שניתן היה להעלותן עוד בדיון בפני כב' הרשם גלדשטיין.... לטעמי אין איפה מקום להרחיב את המסגרת שהתווה בית המשפט לערעור, לא כל שכן, הערעור נמחק והצו נשאר על כנו. מתן אפשרות למבקש להעלות טענות שניתן היה להביאן לפני כב' הרשם גלדשטיין, תעמוד, בניגוד ליסוד פסק הדין בערעור, אינה מתיישבת עם ההלכה הפסוקה דנן, כמו גם עם מדיניות משפטית ראוייה, שכן הדבר יגרום לאי סופיות החלטות, התמשכות ההליכים, דיוני סרק, כאוס משפטי ו"מקצה שיפורים בבקשות שלא צלחו" (שם, בעמ' 4).

באשר לטענה ה"חדשה" שהועלתה לראשונה במסגרת הדיון בערעור אשר נדון בפני כב' השופטת גרסטל - טענתו של המבקש, בתמצית היתה כי במסגרת תביעה כספית לא ניתן להורות על מימוש משכון באמצעות מתן סעד זמני שעניינו מינוי כונס נכסים זמני, ומשכך עתר המבקש לביטול מינויו של כונס הנכסים הזמני, וביטול הצווים שניתנו בעניין.

כב' הרשם א. אורנשטיין דחה את המבוקש בהבהירו כי מינוי כונס הנכסים נעשה בהחלטתו של כב' הרשם גלדשטיין, החלטה אשר נותרה על כנה עם מחיקת הבר"ע שהוגשה בגינה, וכי הוא עצמו אינו משמש ערכאת ערעור על החלטותיו של כב' הרשם ד. גלדשטיין. עוד, ובהתייחס לצווים אשר ניתנו על ידי כב' השופטת מ. רובינשטיין, קבע כב' הרשם אורנשטיין כי "... בית המשפט לא היקנה לכונס הנכסים את הסמכות למכור את המניות אלא קבע בסעיף 2 לצו הכינוס הזמני במפורש את אותן הסמכויות שהוקנו לכונס הנכסים, ואין בהן היתר למכור את המניות. אמם במסגרת הסמכות הותר לכונס הנכסים לממש זכויות אך רק אלה הנילוות למניות ולא מכירתן, תוך שצוין מפורשות כי הסמכות הינה לשמר את המניות. צווי המינוי תואמים איפה את מטרת התקנות" (עמ' 6 להחלטה).

שתי ההחלטות האמורות שניתנו על ידי כב' הרשם א. אורנשטיין הן נשוא הערעור בפני.

טענות המערער

3.         המערער טוען כי בהתאם לפסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת ה. גרסטל, הצו לא הוגבל להעלאתה של הטענה "החדשה" בלבד, ובמסגרת הבקשה הוא היה חופשי להעלות את כל טענותיו, ומשכך לא היה מקום לדחות את אותן טענות שהועלו בנוסף לטענה "החדשה", רק משום שהעלאתן מנוגדת לכאורה להסדר הדיוני שקיבל תוקף של פסק דין.

            באשר להחלטה אשר בגידרה נדחתה בקשתו לביטול מינוי כונס הנכסים, חוזר המערער וטוען כי הבקשה למינוי כונס נכסים לא היתה אלא " תובענות עצמאיות למימוש משכון" וכי אין כל "קשר, התאמה, תמיכה והלימות בין הסעד הזמני, היינו מימוש המשכון באמצעות כונס הנכסים ובין הסעד הסופי, היינו התובענה הכספית" (סעיף 13 לערעור) ומשכך עותר המבקש לביטולן של שתי ההחלטות.

טענות המשיבים

4.         המשיבים סבורים כי בצדק נדחו העתירות הכלולות בבקשה הנוספת לביטול מינוי כונס הנכסים, שכן עתירות אלו עמדו בניגוד למוסכם בהסדר הדיוני בפני כב' השופטת גרסטל, וכי עניינית ומשפטית אין זה נכון להתיר "כפל דיונים".

            באשר לטענה החדשה - חוסר ההתאמה שבין הסעד הזמני שהתבקש לבין הסעד המבוקש במסגרת התובענה, טוענים המשיבים כי בהתאם לסעיף 9 להסכם המשכון שנכרת בין הצדדים "זכאים המשיבים לסעדים נרחבים בנוגע למניות על מנת לממש את זכויותיהם על פי ההסכם" (סעיף 38 לעיקרי הטיעון מטעם המשיבים), ומשכך בדין מונה כונס הנכסים הזמני, ואין כל סיבה לבטל את מינויו.

            דיון

5.         ברישא לדיון חזר בו המערער מהערעור המתייחס להחלטתו של כב' הרשם א. אורנשטיין מיום 7.5.07, ומשכך, נשארה החלטה זו על כנה והערעור לגביה נדחה.

6.         זה המקום לציין כי הדיון בערעור שבפני הפך לאקדמי ותיאורטי גרידא שכן במהלך הדיון התברר כי המשיבים הגישו את שטר המישכון נשוא ההסכם שבמחלוקת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, והם מנהלים שם הליכים למימושו. עוד הוברר כי שטר המישכון הוגש לביצוע לאחר הגשת התובענה נשוא פסק דין זה, ולעניות דעתי יש בנקיטת הליכים כפולים על ידי המשיבים משום ניצול זמנו של בית המשפט לרעה, וחבל על כי בחרו לנהוג כך.